עוד בסדרת "החיים משקפים מציאות רוחנית" והפעם על טיפול שורש.
וואי וואי, איך כאב לי בשבת בלילה, כי תמיד הכאבים מגיעים בימי מנוחה כשיש לנו זמן לשים לב אליהם, ומזל שהבנתי מראש שהכאבים הקלים מקודם היו סמן להזמין תור אצל רופאת השיניים, ואכן ביום ראשון בבוקר התייצבתי אצלה כדי לשמוע – שצריך טיפול שורש.
לא עקירה מהשורש אלא טיפול שורש, כי יש שם כבר נמק ודלקת, כי פתאום זה פרץ בלי התראה מוקדמת, כי כבר קודם השן אותתה שהיא מאד רגישה אבל עכשיו היא לא יכולה יותר וזהו, הרימה ידיים וצריך לטפל בה. שאלתי מה כולל טיפול שורש והבנתי באופן קלוש למדי מושגים רפואיים שתורגמו במוחי הפשוט למושגי חיים:
- לנטרל את הכאב
- לפתוח פתח שכל מה שהצטבר יצא החוצה
- לשים חומר שיהרוג את הרגישות
- לשים אנטיביוטיקה שתרפא
- אחר כך לבנות מחדש.
הנקודות האלו כל-כך מתחברות למציאות שזה מכאיב לחשוב כך.
אכן היתה הצטברות לאורך שנים שיצרה מאסה מיותרת בנשמה, אבל כדי לחיות איתה היא נקברה עמוק מתחת לשכבות החזקות וישבה לה ליד שורש החיים, לפעמים הרימה רגישויות קלות שאפשר לחיות איתן, לפעמים כאבה ממש, אבל בסך הכל הזכרונות, התחושות הישנות, הפחדים, העוצמות הנוראיות של מה שהיה – הכל נשאר שם בשקט ליד השורש, ונשאר חתום וחסר תחושה כל זמן שלא הופעל טריגר, או עם תחושה קלה חולפת כאשר היו שאלות של אנשים, תמונות, רגעים של זכרונות שעלו בעקבות ריח / מקום / אפיזודה חולפת. תחושה קלה שנקברה שוב עמוק ליד השורש.
כשההגנות פועלות לטובת מרחב אחר את נשארת חשופה
לאחרונה השורש צץ שוב. אירוע בחיים שפתאום יצא באופן לא צפוי העיר את כל מה שהיה קבור בפנים, אבל הפעם שכבות ההגנה לא היו שם. באופן מקרי (אין מקריות בחיים) ההתעוררות הזו חלה בדיוק בימים של מתח ולחץ, כל ההגנות זזו הצידה כדי להשקיע כוח בחיים עצמם, לכל אחת ואחד מאיתנו זה קורה. כשחולים לא חושבים על מפגש מערער. כשדואגים למישהו במשפחה שמצבו בסימן שאלה לא דואגים לעצמנו. יש כוח להשקיע במגן אחד גדול ועוד כמה משניים, המיותרים שאחרי שנים נראים כאילו נשכחו – לא משקיעים בהם מאמץ, וזה היה הרגע שבו מפגש ישן פתאום התעורר – שיחת טלפון מדמות שלילית בחיים זו הדוגמה שאני מביאה כאן.
שיחת הטלפון הזו יצרה התפרצות הר געש עצומה. כל מה שהיה ליד השורש גילה שאין מכסה, אין הגנות ותוך שניות ספורות אימה גדולה אפפה אותי, בכי מטורף, תחושת אבדן, כל מה שהחבאתי לאורך השנים צץ ועלה בלי הגבלה. כל ההסברים שאיפשרו לי להסתדר כל השנים פתאום נשכחו, כל ההגיון עזב ונשארה רק תחושת אימה מטורפת שמציפה אותי.
שינוי מהלכים מתוך מציאות חדשה
מאחר ועברו כבר הרבה שנים וחלו הרבה שינויים בי ובחברה מסביב, היום אפשר לבצע פעולות שפעם לא התאפשרו, ולכן מהרגע הראשון דאגתי לאסוף סביבי אנשים שיעזרו לי. בניגוד לפעמים הקודמות שהייתי לבד הפעם שיניתי ואמרתי שזהו, אני מארגנת לי צבא של אהבה להגנתי. נציגות מגופים חברתיים רשמיים ונשים רשמיות אחרות, לא חברות ולא משפחה אלא אנשים נייטראליים שעכשיו הם לטובתי. בדקנו מה כדאי לעשות, פתאום יש עם מי להתייעץ ולדעת שאני לא לבד, את מי לשתף. הרגשה אחרת ומשחררת. בסופו של דבר אחת מהן יצרה קשר ו… הוא ניתק מגע. תגובה צפויה, אבל ידעתי שזה לא סוף הסיפור, אני מכירה את הנושא הרבה שנים, אלא שהפעם קניתי לי רגיעה של כמה ימים ותחושה חדשה שאני לא לבד. בלי סיסמאות והבטחות חסרות טעם אלא באמת לא לבד. הרגשה נהדרת.
רמזים מהיקום
ליד זה – השן התחילה להגיב, קצת כואבת, קצת מנדנדת, משהו שלא הפניתי אליו תשומת לב גדולה אבל אז הגיע הלילה הסוער שאחריו הטיפול הראשוני וזכיתי בחסד הרגיעה. לא כואב.
באותו יום – שליח הגיע עם הודעה חוזרת שהעלתה שוב את הנושא הכאוב, והפעם אני מגיבה אחרת, כמו טיפול שורש אבל בחיים.
הפעם אני מנקזת את הרעל החוצה כדי שיצא, שיקבל משמעות ונוכחות ואז יתפוגג לו וייעלם, כי אין לי צורך בו יותר. הכאב הזה יכול לקבל ריפוי ואני יוצרת מהלך מתאים לטיפול שורש. לא עקירה משורש כי אן כזה דבר בסיפור הנוכחי, אלא טיפול שורש על כל שלביו:
- לנטרל את הכאב – קודם כל הקפתי עצמי ברשת הגנה של אנשים ונשים יקרים שאכפת להם ממני, סוף סוף הצלחתי להראות אירוע מציאותי שמשקף את המרחב בו חייתי, לקבל אמפתיה, אהבה, עזרה. אהבה עוזרת לנטרל כאב, להקטין את העוצמה.
- לפתוח פתח שכל מה שהצטבר יצא החוצה – כאשר צריך לספר אותו דבר פעם אחרי פעם ולקבל הבנה בתמורה, זהו פתח נפלא שמשחרר הרבה רעלים.
- לשים חומר שיהרוג את הרגישות – החומר הכי חזק להרוג פחד לא מוסבר זה הצחוק. ההומור. נזכרתי שיש דרכים שונות לראות את המציאות והומור זו דרך נפלא להחזיר את האימה לגודל המקורי שלה. כמו בסרט מצויר שבו המפלצת הופכת להיות הצל הגדול של עכבר קטן ומפוחד, זה בדיוק מה שאני רואה בעיני רוחי. הצחוק מוריד את הנפיחות והחשיבות למימד אנושי ומגוחך. זה עבד בעבר בהצלחה, נזכרתי, ולכן עובד מצוין גם עכשיו.
- לשים אנטיביוטיקה שתרפא – ריפוי מולד, החומר החזר ביותר שאני מכירה.
- אחר כך לבנות מחדש – אני לפני השלב הזה, הוא לפרק הבא. גם השן שלי כרגע מחכה לשלב הבא שהוא הכתר, כמו מלכה שמחכה להכתרתה.
עכשיו אני בשלב של רגיעה פעילה בשני המימדים, וכדי להזכיר לי שהכל נכון אני רואה את המציאות בטיפול השורש בשן שלי ומשליכה על טיפול השורש הנפשי שאני עוברת בדיוק עכשיו:
- משהו קורה ואני בשליטה עליו
- בעוד זמן קצר יש טיפול נוסף
- אחרי זה יהיה כתר מרהיב.
עידכונים בקרוב.
